פרק ו ההכשרה המגויסת

פרק ו ההכשרה המגויסת בשנים 1943 ו 1944 היו פלמ"חניקים רבים , שנותרו טוראים , והגיע זמנם להשתחרר לאחר שנתיים של שירות בפלמ"ח . הם לא השתתפו בקורסי מפקדים או קורסים מקצועיים מיוחדים ( דוגמת קורס האלחוטנים , ( ולא רצו להאריך את שירותם . בארץ לא היתה מלחמה ואת מגויסי הפלמ"ח היה צריך לשחרר , על מנת שיחזרו לארגון ה"הגנה" לתפקידים אחרים , או לשבצם ב"רזרבה" — חיל המילואים של הפלמ"ח . לגייסים בערים ובמושבות היו קשיים גדולים להחליף את הוותיקים המשתחררים במתגייסים צעירים , כי הנוער העברי שהתבגר בשנת 1944 לא גילה התלהבות מיוחדת להתגייס לפלמ"ח . הצעירים רצו להתגייס לצבא הבריטי , להשתתף במלחמת העולם השניה , להילחם נגד הנאצים , להגיע לאירופה , לעזור ליהודים לאחר השואה ולראות את העולם . צעירים אחרים שרצו לשרת על מנת לצאת ידי חובה בחרו להתגייס לנוטרות , שם שירתו שנה אחת בלבד , נשאו מדים בריטיים , בתנאים טובים יחסית , וחזרו ללימודים או לעבודה . מפקדי הפלמ"ח הבחינו שהמצב חמור . הם הבינו כי אם לא יימצא מקור אמין ויציב לכוח אדם צעיר שיתגייס לפלמ"ח וימלא את שורותיו , תהיה סכנה שהפלמ"ח המאורגן ידעך , על פי ...  To the book