|
|
פרק י"א פעלים שמסגרתם התחבירית השתנתה הבלשנות המודרנית מרבה לעסוק ביחס שבין המשמעות לבין המבנה התחבירי . ברור , שחלק ממשמעותו של פועל אינו מוצא את ביטויו במבנה התחבירי , אך ניתוח תחבירי חושף חלק מן המשמעות של הפועל . משמעויות רלבנטיות לתחביר , אך יש במשמעות הפעלים חלק שהוא מעבר לרלבנטי לתחביר . ובך ההבדל במשמעות בין הפועל אבל לבין הפועל שתה אינו קובע כלל את צורתו של המשפט שבו יבואו הפעלים : שם עצם אכל שם עצם שם עצם שתה שם עצם אבל את ההבדל במשמעות בין הפעלים אכל ו הבין קובע הבדל במבנה התחבירי . שם עצם הבין משפט ולא ייתכן : שם עצם אכל משפט הפועל הבין יושלם במשפט מושאי בגון : הילד הבין כי הוא הצליח בבחינה ולא ייתכן כלל משפט בגון : הילד אכל כי דודתו תסע שכן יש במשמעותו של » כל מה שמונע אחריו משפט מושאי . לעתים קרובות רומז לנו המבנה התחבירי על קבוצת פעלים מסוימת הראויה לבוא בו , וזאת בגלל היחס שבין צד סמנטי משותף לפעלים לבין המבנה התחבירי . כך הדבר במבנה : שם עצם פועל שם עצם מקור במבנה זה יבואו הפעלים ציווה , שידל , ביקש , שכנע ואחרים :
To the book |
|
|