|
|
פרק ב' מערכת הזמנים בלשון המקרא התופעה הבולטת ביותר שבה נבדלת העברית המקראית מלשובנו היא השימוש בצורות הלשון לסימון הזמנים . כה בולט הדבר , עד אשר אם מבקשים רבים לעשות את כתיבתם עברית מקראית , הם מסתפקים לעתים קרובות בשימוש בו' ההיפוך , שהוא בעיני רבים העדות המובהקת ביותר ללשון המקראית . אבל אין הדברים בעניין זה פשוטים בלל . מערכת הזמנים בעברית המקראית היא סבוכה למדיי , והחוקרים נחלקים בפירושה . מכל מקום ברור , שעניין הזמנים אינו מתמצה בשימוש בו' ההיפוך . כל מי שלשונו עברית של ימינו , יחוש בתפקיד השונה של הפועל המקראי באשר לסימון הזמן . יש אשר תפקיד זה מנוגד לחלוטין לתפקיד בלשוננו . דבר זה עולה ברורות מן המשפטים הבאים ; אז ישיר משה ( שמות טו , א . ( בטרם תצא מרחם ( ירמיהו א , ה . ( מן ארם ינחני בלק מלך מואב ( במדבר בג , ז . ( צורות הפועל שבמשפטים אלו הוראתן זמן עבר , וזאת בניגוד ברור לתפקידן של צורות פועל שצורתן יקטול בלשוננו : בעברית של ימינו בוודאי ייאמר אז שר משה , לפני שיצאתי נירדזם ו מן ארם הנחה אותי 3 לק . באמור , חש בל דובר עברית בתופעה המרכזית שבמערכת הזמנים המקראית . במקום צור...
To the book |
|
|