פרק ד התהוותן של העדות בישראל

2 . יחסים בין עדתיים פרק ד התהוותן של העדות בישראל אם נשאל אדם ברחוב מהי "עדה , " ישיב לנו שערה היא קבוצת אנשים שמקורם באותה ארץ מוצא , והם שומרים על סימני ההיכר של התרבות שהביאו אתם מארץ המוצא . אולם אם נמשיך ונבקש מאותו אדם לתת לנו דוגמאות לעדות , תתברר לנו תופעה מפתיעה . ישנן ארצות מוצא שהאנשים שהגיעו מהן יוצרים "עדות" וישנן ארצות מוצא שאלו שהגיעו מהן אינם יוצרים "עדות . " לדוגמה , יוצאי תימן , כורדיסטן , מרוקו , פרס , אתיופיה הם "עדות . " אבל יוצאי פולין , צרפת או ברזיל אינם " עדות . " יש לנו עדה תימנית ועדה מרוקאית ועדה גרוזינית בארץ , אבל אין לנו עדה אנגלית , אין לנו ערה דרום אפריקנית או עדה ארגנטינאית . אם כך , יש לחפש את משמעותו של המונח "ערה , " לא בעצם ההבדלים התרבותיים הניכרים בין יוצאי ארצות שונות בישראל . תחת זאת , יש למצוא את מקורו של המונח בקשר שבין ארצות מוצא ושוליות חברתית . נראה שיוצאי הארצות שרוב הבאים מהן נמצאים בישראל במעמד נמוך הם המכונים "עדות . " בתודעה הישראלית נחלקים יוצאי הארצות השונות לשתי קטיגוריות עיקריות " . יוצאי המזרח" או "ספרדים , " שהגיעו בעיקר מארצו...  To the book