מסע־הניצחון

מסע הניצחון סוף אפריל . 1941 החיים באדיס אבבה חזרו לתקנם . ההכנות לשובו של הקיסר לבירתו היו בעיצומן , לאחר שהבריטים הסירו את התנגדותם . הבריטים התכוונו להקים באתיופיה את "מנהל השטחים הכבושים" — בעוד שהקיסר טען כי אתיופיה היא "שטח משוחרר" ואין לראותה כשטח כבוש , אלא כאזור המוחזר לבעליו החוקיים . ואמנם הבריטים לא השתמשו במונח "מנהל השטחים הכבושים" — אך בפועל ניסו לשלוט במישרין , בעוד הקיסר מורשה רק לפרסם צווים אחדים . תוך כך החליט היילה סלסיה להעביר את מושבו סמוך יותר למחוז חפצו ; לפני צאתו מדברה מרקוס , ערך מסיבה לקצינים של "כוחותיו" שנתרכזו סביב העיר . ב 26 באפריל התכנסנו כולנו בבית המושל , שקושט במרבדים ובירק . ארץ-ישראל היתה מיוצגת כאן כראוי , בזכותם של הרופאים היהודים . גביעי שמפניה ניצבו על השולחנות ובקבוקי יין איטלקי עמדו נכונים . הקיסר נכנס בלוויית וינגייט וסנדפורד , וישב אל השולחן — ואז התיישבנו כולנו . וינגייט הרים את כוסו לחיי הנגוס , בדברים שנאמרו מתוך כנות ואמונה עמוקה . הקיסר ביקש שהדברים יימסרו לו בכתב למזכרת , וזה תרגומם : כמפקד הכוחות הבריטיים והאתיופיים , שכבשו את חבל ...  To the book