"כוח גדעון" בפעולתו

" כוח גדעון" בפעולתו החטיבות האיטלקיות שנמלטו ממבצריהן אנג'יברה , בורייה , מנקוסה , ג'יגה ודמבצ'ה הצטרפו אל חיל המצב של דברה מרקוס ; מקום זה הפך למצודה מוגנת ומבוצרת היטב . הכוחות הנוספים נתרכזו בעיקר על גבעות גוליט , שחיפו על הגישה מצד עמנואל ועל עמק הטמצ'ה , ואף שימשו תגבורת לשורה של מבצרים קטנים , שהקיפו את דברה מרקוס בחצי מעגל . מבצרים קטנים אלה ( אבימה , רלנקןה , אךיס ועוד ) היוו כעין מוצכי חוץ למבצר הראשי של דברה מרקוס , שהתנשא על גבעה הסמוכה לעיר , בגובה של 2500 מטר ושכן בו כבוד מושל המחוז . וינגייט ידע שאסור לו להתמהמה , כי גדולה הסכנה שמא יגלה האויב את חולשתנו ויצא להתקפת נגד מסוכנת — וברור היה שהכוח הקטן שלנו לא יוכל להחזיק מעמד בפני התקפה כזו . היה גם חשש שמא ייאלץ הקיסר , שעלה באותם הימים אל הרמה ( באזור מטלןל , ( לשאת רגליו ולברוח ; דבר זה היה עלול להפחית כבודו בעיני האתיופים . וינגייט פתר את הבעיה כדרכו — על ידי ניצול מלא של הכוחות אשר ברשותו לתקיפת האויב והטרדתו . לא הייתה כל תקווה להצליח בהתקפות לאור היום על איזור הביצורים של דברה מרקוס : הוא כלל , לפי הערכה זהירה , קרו...  To the book