בלאיה

בלאיה העלייה עד ראש ההר ( בגובה 2 , 000 מטר בערך ) ארכה יותר משעתיים וחצי . בניגוד לפוריותה של הרמה האתיופית בכללה , היה מקום זה שומם ביותר ; לא יכולתי להבין , ממה מתקיימים אנשי הכפר העלוב האחד שראיתי בדרך . לפני שהגענו למחנה עצמו עברנו על פני "מחנה דמה , " שהוקם במיוחד כדי למשוך את תשומת לבם של הטייסים האיטלקים . מחנה זה , שהיה בנוי לפי כל הכללים —ואפילו חפירות היו בו , להגנה מפני מטוסים — זכה בשתי הפצצות של האויב ... וינגייט הקפיד תמיד על פרסום תכניות דמה או תכניות מזויפות . היה ברור לו כי האיטלקים ידעו על בואו של הקיסר , ואנו אף היינו מעוניינים בפרסומה של ידיעה זו . מסיבה זו הכין גם "תכנית דמה , " ולפיה הקיסר כבר נמצא ברמה של גוג'אם — בעוד הוא שכן למעשה בבלאיה . בדרך זו הבטיח כי האיטלקים יחפשו את הקיסר בגוג'אם . המחנה עצמו היה שונה לחלוטין מכל מחנה רגיל : כמה אוהלים פזורים פה ושם בצל העצים , ו 200 מטר לפחות מפרידים בין אוהל לאוהל ! תושבי המחנה הזה נאלצו לעבור מרחקים עצומים בכל יום . כאן פגשתי לראשונה את מייג'ר דונלד נ 1 ט , הממונה על האספקה . הוא היה אחראי לבסיס האספקה של בלאיה , ו...  To the book