הנפת־הדגל

הנפת הדגל 20 בינואר 1941 היה יום שובו של הקיסר לארצו , זה היה הצעד הראשון להגשמת תוכנית הפעולה המלאה . בשדה התעופה של חרטום נערך טקס קצר לכבוד המאורע . רק אחדים מקציני המטה השתתפו בטקס , כי התכנית כולה הייתה עדיין בגדר סוד . הגיע הרגע ההיסטורי הגדול : הראשון מבין המלכים הגולים דורך שוב על אדמת ארצו , כדי להשתתף במלחמה למען שחרורה מידי כובשיה . ובפי כל הנוכחים תפילה אחת : מי יתן ויצליח , והייתה הצלחתו אות עידוד לכל אשר יבוא אחר כך ! ברכת הקאיד ( המפקד הראשי של הכוחות הבריטיים בסודן ) נמסרה לקיסר לרגל המאורע המשמח , היילה סלסיה הראשון , בלוויית כמה ממקורביו , טיפס בסולם ( מדרגות לא היו ) ועלה למטוס — שהמריא מיד בכיוון דרום מזרח , אל אום אידלה אשר על הגבול . בניו של הנגוס — יורש העצר ודוכס הראר — נסעו יומיים לפני כן במכוניות , מטעמי זהירות . באפיקו של נהר הדינדר , קרא הקיסר את כתב המלכות שלו , כשווינגייט — אשר בזכות תבניתו הגיע הקיסר לכאן , בשלב מוקדם זה של המבצעים — עומד דום לידו . וינגייט הבין היטב את הקשר בין פעולות צבאיות לפעולות פוליטיות ואחרות ; מסיבה זו עמד על כך שהקיסר יגיע לאתיופ...  To the book