יציאה לסודן

יציאה לסודן וינגייט החליט להרחיב את ידיעותיו גם אל תחום השפות הזרות < הוא שיכנע את מפקדו להגיש בשמו בקשה להצטרף למחזור לימודי ערבית , מטעם משרד הצבא , אשר נוהל באמצעות צוות בית הספר למדעי המזרח בלונדון . הבקשה נענתה בחיוב , והוא למד ערבית בלונדון במשך חמישה חודשים . ( 1927-1926 ) בלונדון פגש לראשונה את הדודן של אביו , סר רג'ינלד וינגייט " ) רקס , ( " שהיה עוזרו של קיצ'נר במערכה לכיבוש סודן בעקבות מרד המהדי , ושימש מושל כללי של סודן , סירדאר ( מפקד עליון ) של הצבא המצרי ונציב עליון במצרים . בתום הלימודים ניגש וינגייט לבחינה המוקדמת בערבית והשיג ציון שנחשב מצויין 85 — מתוך . 100 בהשפעתו של דודנו , החליט להמשיך בלימודי הערבית במצרים ובסודן . מפקדו , שהתנגד לכך בתחילה , ניאות לבסוף להעניק לו חופשה בת שישה חודשים — והוא יצא לדרכו . וינגייט חיפש את הדרך הזולה ביותר להגיע למצרים והחליט לרכוב על אופניים דרך רוב מדינות אירופה . את מטענו שלח למצרים , והוא עצמו רכב דרך צרפת , גרמניה , צ'כוסלובקיה , אוסטריה עד ליוגוסלביה , ומשם נסע ברכבת ( דרך ונציה ) לגנואה , שם עלה לאנייה . אם נתעלם מראשית ילדות...  To the book