|
|
פרק ד תפילות העמידה על הרוב משמש המונח תפילה כשלעצמו ביחס לתפילות העמידה בלבד . חז"ל הבחינו בין קריאות מתוך הספרים הכתובים , דהיינו ספרי התנ"ך , כגון קריאת פרשיות שמע או מזמורי תהילים , לבין ברבות שנתחברו בתקופה שלאחר המקרא , אולי בידיהם שלהם או של מקורביהם , התפילות , במשמעות המדויקת של המונח , הן מספר קובצי ברכות מוגדרים ומגובשים ואין הן כוללות קריאה של קטע כלשהו מתוך המקרא . בעיניהם של חז"ל , ובמיוחד בתקופת התנאים , ברורה לחלוטין ההבחנה בין קריאת שמע וכיוצא בה לבין התפילה . המונח " תפילת העמידה" הרווח בספרות ההלכה נוצר עקב טשטוש גבולותיו של המונח תפילה והרחבת תחומו . תפילות העמידה הן אפוא אותם קובצי ברכות שחכמים קדמונים קראום בשם תפילה סתם . קיימות שתי מערכות יסוד של תפילות העמידה . בימות החול מונה התפילה תשע עשרה ברכות ואילו בתפילות השבתות והחגים מונות רוב העמידות שבע ברכות , פרט לתפילת המוסף של ראש השנה , הכוללת תשע ברכות . בלשון העם מכונות כל העמידות תפילות שמונה עשרה , וזאת על פי כינויה של העמידה לימי החול במקורות ההלכה הקדומים ובעיקר במשנה , בטרם הורחב מספר הברכות בעמידה של ימו...
To the book |
|
|