|
|
פרק ב קריאת שמע דומה שמותר לכנות את קריאת שמע בתואר לבה של התפילה היהודית . יותר מכל מרכיב אחר של התפילה מבטאת קריאת שמע את עיקרי האמונה בדרך שבה מציגה אותם התורה , והקורא את "שמע" פעמיים ביממה כפי שקובעת ההלכה , נמצא חוזר על אותם עיקרים ומשנן אותם לעצמו לילה ויום , כפי שביקשו מתקניה של הקריאה . החכמים לא הסתפקו בקריאה יבשה של "שמע" וציוו על האדם להתעמק ולרכז את כוונתו והכרתו בקריאה זו , ואם הדבר קשה עליו - לפחות בפרשה הראשונה שלה ; ואם גם זה לא ניתן - לפחות בפסוק הראשון שלה . המנהג לקרוא את שלוש הפרשיות מן התורה המהוות את קריאת שמע הוא קדום ומוכר כמנהגם של כהנים בבית המקדש השני , כפי שיתברר בהמשך . כנראה נפוץ מנהג עתיק זה ברבים עוד לפני חורבן הבית , ולאחר החורבן היה למרכיב מרכזי של התפילה היהודית . איננו יודעים מתי הונהגה קריאת פרשיות אלה בבית המקדש וכן איננו יודעים מתי ובידי מי הועתקה הקריאה אל מחוצה לו . אולם הדבר אינו יכול להיות מוקדם בהרבה מתקופת החורבן , שכן מצאנו את חכמי אותו הדור בקירוב , בית הלל ובית שמאי , כשהם דנים ונחלקים בפרטי הלכותיה של קריאת שמע . אילו היתה הקריאה נהוגה ...
To the book |
|
|