|
|
פרק ה' רוסיה והיהודים בסתו 1772 מצאו יהודים שבאו לתפילות "הימים הנוראים" בבית הכנסת של העיר פולוצק ברוסיה הלבנה , כרוז " ) פלקט ( " מודבק על דלת הכניסה . הכרוז , שכמותו הדביקו אנשי הצבא הרוסי שפלש לחבלים בצפון מזרח הדוכסות הליטאית על דלתות בתי הכנסיות בכל הערים והעיירות , פנה אל התושבים היהודים בלשון חדשה ולא מוכרת כמעט בחבלי הארץ הללו . נכתב בו , בנעימה חגיגית ונמלצת , כי קיסרית רוסיה , יקטרינה השנייה , מבטיחה ליהודי רוסיה הלבנה חופש לקיים את מצוות דתם ולהחזיק ברכושם ובנכסיהם , כפי שהיו הדברים עד עתה במלכות פולין ליטא " . מובן מאליו , " נאמר בכרוז : כי גם לקהילות היהודיים היושבים בערים ובאדמות שסופחו לקיסרות הרוסית ישארו ויישמרו כל החרויות שנהנו מהן , רתם ורכושם , כי אהבת האדם של הור קיסריותה לא תרשה להוציא אותם מחסרה המשותף לכולם ומהשפעת הטובה העתירה תחת שרביטה המבורך , בל עור הם , מצירם , יחיו בציות הדרוש , בנתינים נאמנים , ויעסקו כראוי במסחרם הנוכחי ובעסקיהם ' . בהכרזה חגיגית זו נפתח דף חדש בתולדות החברה היהודית במזרח אירופה . החלה תקופת המיפגש בין קהילות ישראל למערכות המדינה
To the book |
|
|