עקרונות התכנון ומאפייני הבנייה בעיר המאוחדת

עקרונות התכנון ומאפייני הבנייה בעיר המאוחדת השלב הראשון : הצורך להתחיל בבנייה מואצת מיד לאחר מלחמת ששת הימים הצריך התאמת תכניות קיימות ( שתוכננו למקומות אחרים ) למבנה הטופוגרפי ההררי של ירושלים . למבנים המתוכננים הוספו יסודות של סגנון "ירושלמי מסורתי" כגון קשתות וקימורים ( רמת אשכול . ( לעידוד האיכלוס בשטח החדש הוחל בבניית השכונה הראשונה בירושלים במתכונת "בנה ביתך" — גבעת המבתר . נעשה ניסיון חדשני להפרדת תנועת כלי הרכב מתנועת הולכי הרגל , עם בניית שכונת מעלות דפנה . מכאן ואילך נעשה מאמץ לשמור עיקרון זה בשכונות החדשות של ירושלים . הצורך באיכלוס מהיר של העיר הביא גם לחריגה מהמקובל לגבי הבנייה לגובה . בגבעה הצרפתית נבנו לראשונה בתי מגורים בגובה של עד 8 קומות . השלב השני : בבניין השכונות ההיקפיות נהג העיקרון שהרכסים והמדרונות ייבנו והגאיות ישארו פתוחים לגנים ולמבני ציבור . בתי המגורים נבנו במבננים ( בגושים ) שלעתים היו בני 500-400 יחידות דיור ויצרו רובע מגורים קומפקטי העוטף חצר פנימית גדולה . ראשיתה של שכונת רמות מבטאת תפיסה תכנונית זו בקיצוניות . השכונות החדשות נבנו כ"מוזיאון חי" לצורות ב...  To the book