מוסדות חינוך ותרבות

מוסדות חינוך ותרבות מסגרות החינוך המסורתי והמ _*< בק לשימורן ילדי ירושלים התחנכו בתלמוד תורה — "חדר , " כפי שקראוהו האשכנזים ו"כותאב" ( בערבית יהודית ) בפי בני ארצות המזרח . בכל כיתה למדו 40-30 ילד את יסודות הקריאה , הכתיבה , הכרת הסידור והחומש . בנות למדו בקבוצות נפרדות . ה"מלמדים" ( ואצל הספרדים גם "מלמדות" לבנות ) הורו בבתיהם , ובעול הכספי של החינוך נשאו _בדרך כלל ההורים . חינוך הבנות נסתיים לרוב בגיל , 9-7 ואילו הבנים עברו בגיל זה למוסדות החינוך העדתיים , בהם לימדו גם גמרא . כל בני הנוער המתבגרים האשכנזים המשיכו בלימוד תורה ( ללא תוספת לימודי חול . ( במוסדות החינוך של העדה הספרדית הוכנסו לימודי נביאים וכתובים , דקדוק , חשבון ושפת הארץ ( ערבית , תורכית . ( מאמצע המאה ה 19 נעשו נסיונות לייסד בירושלים מסגרות חינוך מודרני . כבר בשנת 844 ו העלה משה מונטיפיורי תכנית להקמת _בית ספר מודרני בירושלים , אך ראשי האשכנזים דחו את רעיונו , והוא הורידו מן הפרק . קראו את המקורות וענו על השאלות : א .  To the book