ירושלים בתקופה הצלבנית והאיובית

ירושלים בתקופה הצלבנית והאיובית בתקופה אחת בלבד היתה ירושלים בירתה של מדינה לא יהודית . היה זה בתקופה הצלבנית , בשנים 1187-1099 ואחר כך שוב בין השנים . 1244-1229 היו אלה למעלה ממאה שנים של שלטון צלבני לא רציף . בתקופת הביניים , התקופה האיובית , חוזרת העיר לשלטון מוסלמי . ירושלים שהיתה עיר משנית בחשיבותה במרחב המוסלמי הופכת לבירת ממלכה נוצרית . נלמד על הגורמים שהניעו את עמי אירופה במסעם להניף את הצלב מעל ירושלים , על כיבוש העיר וגורל אוכלוסייתה . ננסה להבין את התהליך שהביא להפיכת העיר לעיר מערבית — בעיצוב שלטונה , הרכב אוכלוסייתה והבנייה המואצת של מבנים בקרבה . מקום מיוחד נקדיש לעימות הבין דתי בין הנצרות לאסלאם בעקבותיו עוברת העיר מיד ליד . יחסה של הנצרות בפרק זמן זה ליהדות יתברר לנו תוך כדי לימוד על גורלם של היהודים , שבהם נתקלו הצלבנים בדרכם לארץ , ועל גורלם של תושבי ירושלים היהודים .  To the book