פרק ט' המארונים : לבנון ונצרא היא איה ארצנו ןונבל העדה המארונ , םודק ריזנ ית מסתמכת לש ורכז , לע לפחות , המשב בשמה תוחפל , על , תכמתסמ זכרו של נזיר תי נוראמה קדום , מארון הקדוש תליחת שמו , תיעיברה , אשר האמה חי , כנראה ףוסב , בסוף , הארנכ המאה , יח רשא הרביעית , ומש , תחילת שודקה המאה תנשב החמישית — תויודעה לספירה , תחא ונרצח יפ לע — על פי — חצרנו אחת , העדויות הריפסל תישימחה — בשנת 410 לספירת רהנה הנוצרים קמעב , הירוס , כאשר ברעמ ןופצב פעל בצפון מערב לעפ רשאכ סוריה , םירצונה , בעמק הנהר תריפסל אורונטס , ן . ונבלה רק בתקופה רהל םינוראמה יותר מאוחרת ורבע תרחואמ עברו המארונים רתוי הפוקתב להר הלבנו קר . ן , בעיקר רה מאז תא ראשית וכפה הכיבוש ך ליאו זאמו האסלאמי , ימאלסאה , ומאז שוביכה ואיל ך הפכו תישאר את זאמ הר הלבנון ) . הדיחיהו כלומר , כעבור תחאה כ ם םתדלומל 20 או ( 300 הנש שנה ( 300 למולדתם וא 20 ם כ האחת רובעכ והיחידה , רמולכ . ) מבחינה המצע דתית לע , הלביק פעל מארון רבכש הקדלש הביבסב בסביבה שלדקה שכבר ןוראמ קיבלה לעפ , תית על עצמה ד דוקטרינות יבגל נוצריות המצע ןיבל שונות הניב , סביבה...
To the book