פרק קמו מבוא לפי מבנהו החיצוני מזמור זה הוא מזמור תהילה , בהיותו מוקף במסגרת של חזרות על " הללו ; ה , " וגם בשני פסוקיו הראשונים מזרז המתפלל את עצמו להלל את ה' ולזמר לו , אך גוף המזמור הוא הטפה , בנוסח ספרות החכמה , לבטוח בה' מזה ולא לבטוח באדם מזה . הטפה זו מתחלקת לשני חלקים , שאינם שווים באורכם : החלק הראשון , הקצר ( פסוקים ג-ד , ( מצווה לא לבטוח בנדיבים ונימוקו עימו ; החלק השני , הארוך ממנו ( פסוקים ה - ט , ( מהלל ומברך את האדם הנעזר בה ' והמשליך עליו את יהבו , וגם הוא נימוקו עימו ; נימוק זה הוא רשימה של מידות ה' שבגללן יש לסמוך עליו . רשימה זו עומדת בתמורה תחבירית למלים "ה' אלהיו " שבפסוק ה : ה' הוא בורא שמים וארץ , הים ויצוריו , וכן הלאה . בהללו את האדם הנעזר בה ' מגיע המשורר לידי הלל ושבח לה ' עצמו , ואלה עושים את דברי ההטפה שבגוף המזמור למזמור תהילה . ? מבחינה צוךנית קיימת הקבלה בין שני חלקי המזמור : החלק השני ( פסוק ה ) פותח ב " א \? רי , " מלה נרדפת למלים "הללי"
To the book