פרק קלז

בתקופות אלה זכר ה ' את עמו ולא זנחו . ^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^ F 1 כד ] ןיפךקנו מצרינו . צלע זו מהווה השלמה לצלע הפותחת את הפסוק הקודם . כאן מתאר המשורר במה התבטא הדבר שה ' "זכר" את עמו : ה ' הושיע את עמו מיד הכובשים או הלוחצים אותו . הפועל פרק משמעותו כאן פריקת עול הצר המשעבד ( השווה בראשית כז , מ . ( [ כה ] גתן לחם לכל בשר . מגדולת האל שהתבטאה בעזרתו לעמו עובר המשורר להלל את ה ' המספק מזון לכל הברואים : למן האדם ועד בעלי החיים למיניהם . [ כו ] הודו לאל השמים . ה' מתואר כאן כ"אל השמים , " ויש בביטוי זה משום ניגוד לתפישה הכנענית , שראתה בבעל את אל השמים , כפי שמתבטא הדבר בכינוי "בעל שממ , " היינו בעל השוכן בשמים . המשורר מטעים אפוא שלמרות עזרתו של ה' לעמו ומעורבותו באספקת מזון לברואים כולם , הריהו נישא ומרומם והוא שולט על השמים . המזמור פתח ב " הודו לה "' ( פסוק א ) וסיים ב " הו דו לאל השמים . " בכך הושלם "מבנה המעטפת " , ( inclusio ) שהוא חתימה מעין הפתיחה .  To the book