|
|
פרק קכ מבוא מזמור זה עשוי להתפרש בשתי דרכים : אפשר שהמתפלל מודה בו לה ' על שהציל אותו מצרה , ושהפסוק הראשון שבו נאמר בלשון עבר ; ואפשר שהוא מתפלל לה ' שיצילנו מצרה , ושהפסוק הראשון מדבר על העתיד בלשון עבר " ) עבר נבואי . ( " לפי הפירוש הראשון יש כאן תפילת תודה , ואילו לפי הפירוש השני לפנינו בקשה , תחינה , או קינה . גם זהותו של המתפלל איננה ברורה : אפשר שהוא אדם בודד , אך ייתכן גם שהוא מתאר את צרותיהם של כל בני ישראל , אם כי אין הדבר נאמר במפורש . הסכנה המצטיירת בפסוקים ד-ה נראית כסכנת נפשות ממש , אך בשאר הפרק נזכר איום מילולי בלבד , והאיבה בין המתפלל לבין צריו באה לידי ביטוי רק בדבר שפתיים : הוא מדבר שלום והם מדברים מלחמה , ואף משקרים ומרמים . מכאן שהסכנה המתוארת בפסוקים ד-ה אינה אלא דימוי לחריפות הריב המילולי , והשווה ירמיה ט , ב : "רךךכו את לשונם קשתם שקר . "
To the book |
|
|