פרק צב

פרק צב מבוא הפרק פותח ב " טוב , " ואכן , כולו מביע את שמחתו של המאמין הנובעת מכך שאין בלבו ספקות לגבי טוב האל ופועלו , בעיקר בתחום הצדק והשבתת הרשע . השמחה היא על כך שהוא שלם באמונתו , שלם בהכרתו המלאה בצדק האלוהי . בניגוד למזמור הקודם , הנוגע בפחדים האנושיים , שאיש אינו נקי מהם , מציג מזמור זה מאמין חף מכל פחד , ושום דבר אינו מעיב על שמחתו . תחושה זו של שלמות היא עיקר המזמור , ובהתאם לכך אף נושא צדקת האל , הגמול שהוא נותן לצדיק ולרשע , אינו מוצג כבעיה חריפה , בניגוד לתפיסתו במזמורים רבים , כגון : , י יד , עג ועוד . rr בשל לשון היחיד שנוקט המחבר מקובל להגדיר את המזמור כתודת יחיד . ואולם באמת יש במזמור שבח כללי לאל על טובו וצדקתו בכלל , ולאו דווקא הודיה על הצלה או על עזרה לפרט מסוים שהיה נתון במצוקה וניצל ממנה , כמקובל במזמורי תודת יחיד אחרים ( כגון : יח , ל , מא , ועוד . ( אין כאן אפוא דבקות בטופס מובהק , אלא שילוב של הימנון , מזמור חכמה ותודת יחיד , המלמד שלא כל המזמורים ניתנים למיון סוגי חד וברור . ? נושא התודה המרכזי במזמור הוא הצדק האלוהי . התפיסה העיקרית היא זו המובעת בכל המזמורים...  To the book