פרק צא

פרק צא מבוא פרק זה הוא מעין מזמור קמיע , המונה פגעים ואסונות שמהם יינצל הבוטח באל : ככל שרבים האסונות הנמנים , כן גדול היקף ההגנה הניתנת למאמין . המכנה המשותף לפגעים כולם - מלכודות , פחד לילה , חץ בלתי צפוי , מגפות ומעידה בדרך-הוא חוסר יכולתו של האדם להתגונן מפניהם . על דרך השלילה ובהשוואה לכתובים דומים במזרח הקדום , יש לציין מכנה משותף נוסף לכל הפגעים : כולם ראליים , אף אחד מהם אינו נוגע לשדים , לרוחות ולמזיקים מאגיים . בעצם בחירה זו של הפגעים האורבים לאדם יש משום היגד דתי מובהק : אין מזיקים על טבעיים ואין צורך בהגנה מפניהם . ? למזמור אין כותרת , שלא כמקובל במרבית המזמורים בספר ( אך בתרגום השבעים : "מזמור שיר לדוד , (" ודומה שכתחליף לה בא פסוק א , שהוא כעין מוטו למזמור כולו ובעקבותיו דברי המשורר בגוף , מדבר " - אמר לה . "' למבנה דומה השווה מזמור עג . "אך טוב לישךאל אלהים לברי לבב " - מוטו , ומיד לאחריו לשון מדבר : " ואני . " בהמשך מזמור צא נאמרים הדברים מפי שני דוברים . רוב המזמור הוא פניית המשורר אל הקורא ( ב-ח , י-יג , ( ובתוכה הוא משלב הצהרת אמונים המופנית אל האל ( ט . ( בשיא המזמו...  To the book