פרק לט

פרק לט מבוא מזמור זה כקודמו הוא ביטוי לנפשו הנסערת של משורר חולה ( פסוק יא . למזמורים נוספים שעיקרם תפילת חולה ראה n ל ; לא ; לב ; מא . ( המשורר המתייסר בייסורים גופניים ניצב בפני דחף עז לבטא במילים את מחשבותיו אודות סבלו . לכתחילה הוא מבכר לסבול בדומייה ולא לדבר , שמא יחטא בלשונו בדברי בלע כלפי האל ( ב , ( אולם לבסוף , כאשר רגשותיו גואים ובקרבו מתלקחת אש ( ד , ( הוא איננו יכול עוד להבליג ומתפרץ . תפילתו ( ה-יד ) מנוסחת כפנייה ישירה אל ה : ' "הודיעני ה' קצי" וכוי . ייחודה של תפילה זו בשילוב של הגיגים פילוסופיים על מהות חיי האדם ( ו - ז , יב ) עם בקשה להקלת ייסורי הגוף והנפש ( ט , יא , יג , יד ; למימד ההגותי ראה גם מזמורים מט , עג ; צד ; קלט , הממשיכים את הקו המוצג במזמורנו . ( עם זאת רמוזה בין השיטין קבלת הדין והשלמת המשורר עם גורלו , ומבחינה זו שונה המזמור מקודמו . במזמור לח זועק המשורר ומצפה לישועת ה ' ( כג , ( אך אין הוא מהרהר במעמדו של האדם ביקום ואין הוא משלים עם מצבו הירוד . זאת ועוד . סיומו של מזמור לח בבקשה "חושה לץזךתי אדני ת ^ וץתי" משרה רוח אופטימית , בעוד אשר סיום מזמורנו ...  To the book