|
|
פרק לז מבוא מזמור זה שייך לספרות החכמה , הן בשל לשונו והן בשל תוכנו , העוסק בבעיה של צדיק ורע לו רשע וטוב לו . המשורר מעודד את נמענו , שהוא צדיק הסובל למרות צדיקותו , ומבטיח לו כי יזכה בסופו של דבר לראות במפלתם של הרשעים ובהצלחתם של הצדיקים . זהו אחד מתשעה מזמורים הבנויים על אקרוסטיכונים אלפבי"תיים . במזמור זה יש ארבעים פסוקים . לכל אות מאותיות האלפבי"ת יש ארבע צלעות , אבל אורך הצלעות אינו שווה . המזמור נחלק לשני חלקים עיקריים : ו . המשורר מעודד את נמענו לבטוח בה' ( א-יא . 2 ;( המשורר מזכיר לנמענו שהרשעים נענשים והצדיקים ניצלים ( יב - מ . ( [ א ] לךוד . מזמור זה הוא אחד מתשעה מזמורים אשר בהם הכותרת היא המילה " לדוד" בלבד ; עיין פרק כה . אל תתחר במרעים / אל תקנא כעש * עולה . כפל העניין במילים שונות . הפעלים " תתחר " / "תקנא" מופיעים בתקבולת נרדפת גם במשלי כד , יט ולפי עדות תרגום השבעים גם במשלי ג , לא . הפועל "תתחר " נגזר משורש " חרי , " שהוראתו בער , שרף , משמעות הפועל -.תכעס , שכן בשעת כעס עולה חום הגוף של בני
To the book |
|
|