פרק יב

פרק יב מבוא מזמור זה הוא מזמור תלונה על המוסר הירוד בדורו של המשורר ובו הוא קובל על כך שחדלו מעשי החסד של אדם לרעהו , אין עוד אמונה בליבם של הבריות והשליטים בכיפה הם השקר והחנופה . האנשים אינם מדברים מכל הלב אלא בלב ולב ; הם פרקו כל עול מעליהם ומעל לשונם ושפתיהם , בקראם : "מי אדון לנו # " ? מזמור זה נחלק לשניים . בחלקו הראשון , פסוקים א - ה , מתאר המשורר את דורו כדור הרחוק מן האמת , עבד לשקר , ואילו בחלקו השני , פסוקים ו - ט , הוא מתאר את בואו של ה' להושיע את העניים והאביונים , הנשדדים והנאנקים ; כנגד השקר והחנופה שבפי בני הדור מציג המשורר בחלק זה את דבר ה , ' את אמרותיו הטהורות , הצרופות והמזוקקות מכל סוג של שקר . הוא מסיים את המזמור בתפילה שה' ישמור את האביונים והעניים מבני הדור שהשתלט עליו השקר , המשתמשים בשקר למטרותיהם החברתיות : לשעבד את העניים ולדכא את האביונים . רק הופעת האל תשים קץ להשתלטות השקר ; כנגד הקריאה "מי אדון לנו" ( פסוק ה ) באה התשובה : "אתה ה "' ( פסוק ח . ( מבנה המזמור . חלוקת המזמור שתוארה  To the book