פרקים ט-י מבוא החוקרים נחלקו בקביעת סוגם של מזמורים אלה - האם הם מהווים "מזמור יחיד , " כלומר תפילת יחיד המספר על מצבו האישי או " מזמור קיבוצי , " כלומר תפילת הציבור , וכל מה שמופיע בהם בלשון יחיד מתפרש כיוצא מפיו של שליח ציבור , האומר את דברו בשם הכלל . ונראית לנו יותר הדעה האחרונה , שכן האויב מתואר במזמורים אלה שש פעמים בשם : "גוים : " "געךת גוים" ( ט , ו ;( "טבעו גויים " ( ט , טז ;( "כל גוים שכחי אלהים " ( ט , יח ;( "ישפטו גוים " ( ט , כ ;( "יךעו גוים " ( ט , כא ;( "אבדו ג 1 ים מאךצו" ( י , טז ;( ופעם אחת בשם "לאמים : " "יךין לאמים במיתרים" ( ט , ט . ( גם האשמת האויב נראית בהאשמה לאומית יותר מאשר בהאשמה אישית " . הגו ים" נזכרים במזמור כמי ששולטים בארצו של המשורר , ועל כן הוא מבקש : "אבדו ג 1 לם מאךצ " 1 ( י , טז . ( אשמת הגויים היא , בין היתר , כפירה באל ; זוהי האשמה שהמשורר חוזר עליה פעמים אחדות . הגויים מכגנימ "שכחי אלוזים" ( ט , > ח , ( והאויב מואשם בכך ש"נאץ ה "' ( י , ג , ( וכן : "נאץ רשע אלהים " ( שם , יג , ( ומחשבתו היא : "אין אלהים כל נחמותיו" ( שם , ד . ( גם הפנייה ל"ישב צי...
To the book