|
|
פרק ג מבוא בפתיחתו של מזמור זה פונה המשורר בזעקת תדהמה אל ה' לנוכח ריבוי אויביו . שלוש פעמים לאחר הפנייה "ה "' חוזר המשורר בראשי הצלעות על השורש רבה ( בנקטו את הצורה הספרותית הנקראת אנאפ 1 ךה : ( ה ' מה רבו צרי רבים קמים ץל > רבים אמרים לנפשי אין ןשוץתה ל 1 באלהים ( פסוקים ב - ג ) תוך כדי חזרות אלה הולכת ומתבהרת חרדתו מפני אויביו . בצלע הראשונה הוא מעלה את עובדת ריבוים גרידא ; בצלע השנייה הוא מציין את התנכלותם לו , התנכלות הטומנת בחובה את סכנת הכחדתו הפיסית בידיהם ; ובצלע השלישית הוא מדגיש את עוינותם לו הבאה לידי ביטוי בדבריהם , שתכליתם לערער את אמונתו בה ' ובישועתו . במצב נפשי קשה זה פונה המשורר לאלוהיו ומציין את זיקתו אליו בשלושה כינויים שהוא מכנה אותו-כנגד שלוש זעקותיו על אויביו : ואתה ה ' מגן ב ? ךי
To the book |
|
|