פרק ו' הצפות ונסיגות של הים

פרק ו' הצפות ונסיגות של הים םיה מי קוצ שיושב לע בשויש על צוקימ לחוף הסערות , מי שמקשיב , אשרי ןיב בשויש מי שיושב ימ ירשא בין הגאות לשעות השפל ומקשיב . אין הבהאה כזאת האהבה תאזכ ןיא האיתנית , בה שב הים כגאוה אל שבוכ קו החוף , ףוחה , כובש וק לא ושב ברוב אוניו ואיזה רוך לקצף הלבן . ( נתן יונתן , "מעבר לכפים ( " בפרק הקודמ . ושבגתהו טענו , ועקש שסלעי וב ארצנו םיב םרוקמ מקורם ונצרא בים בו יעלסש שקעו , ונעט והתגבשו מדוקה . אמירה זו ויה היא , םלו על א הרוב . םיעלסה נכונה תיברמ ומקיפה תא את הפיקמו מרבית הנוכנ הסלעים בורה . א לע ולם איה , היו תקופות שבהן - שהו םיילושל היבשה הכניעה ותוא הקחד את הים , םיה , דחקה תא העינכה אותו לשוליים השביה ןהבש והשקיעה סלעים ודכלתהש יבשתיים , לחנ , כגון יקולח אבני חול וא לוח ינבא או חלוקי ןוגכ נחל , םייתשבי , שהתלכדו םיעלס אחר כך- לסלע שבי םיעקשמ המכונה תוארל קונגלומרט לכונ . היכן ןכיה נוכל . טרמולגנוק לראות הנוכמה משקעים עלסל יבשתיים אצלנו בורק ? , בדרך ' א קרפב כלל וניארש בדרום יפכ הארץ , ץראה , כפי םורדב שראינו ללכ בפרק ךרדב א , ' קרוב ? ונלצא לשולי היבשת םיר...  To the book