|
|
. 40 נוהג השימוש בגלוסקמות ברובן המכריע של מערות הנקרופוליס של ירושלים שנחפרו בחפירה ארכאולוגית מסודרת , נמצאו גלוסקמות או שבריהן . כמות המערות החתומות שנתגלו , ולא הכילו גלוסקמות , מועטה ביותר , כדי עשרות בודדות בלבד , והן מתוארכות בוודאות לימים שקדמו לסו ף המאה הראשונה לפסה"נ , תקופה שבה עדיין לא התקיים נוהג הליקוט לגלוסקמות . הכנסת נוהג הליקוט אצל יהודים באותה עת נחקר רבות , ורחמני מסכם בפרסומיו כי לנוהג הליקוט קדם הנוהג העתיק להביא את המת לקבורה בקבר אבות . במאה הראשונה לפסה"נ נוספו מניעים חדשים : אמונה שעם תום היאכלות הבשר נרצו עוונותיו של המת , וכי יקום לתחייה פיזית ואינדיבידואלית בבוא היום , מתוך שלדו . רחמני מסיק כי מניעים אלו תואמים את השקפת הפרושים , ולפיכך נוהג הליקוט בגלוסקמות הוא נוהג פרושי . הצדוקים , לעומתם , המשיכו להשתמש בחדר עצמות בתוך הקבר המשפחתי . ראוי לציין כי כבר גלינג גרס כי ליקוט קיבוצי שולל אפשרות של תחיית מתים , מה שאינו מקובל על הכול . המחקר הנוכחי מוכיח כי הגלוסקמה הייתה תופעה מקובלת , שאפיינה מערות קבורה יהודיות מפרק הזמן הנדון , ובכך חידושה . הקברים אשר נ...
To the book |
|
|