מבוא

מבוא לבד מקדושת ירושלים , שבה הר הבית ומקום המקדש , כמעט כל שאר האתרים בארץ , הכלולים במושג "מקומות קדושים , " הם קברים ומצבות , המיוחסים לגדולי ישראל , שנטמנו באדמתה : מלכים , נביאים , תנאים , אמוראים וחכמי ישראל מתקופות מאוחרות יותר , מקומות קדושים נוספים , הם בתי כנסת עתיקים , שבהם התפללו קדמונים , וכאלה ששרידיהם מעידים על עברם המפואר . הצדיקים שעצמותיהם טמונות לפי מסורת הדורות מתחת לגל האבנים או המצבה , אינם "קדושים " במובן המוכר בדתות אחרות . בדת ישראל , הקב " ה הוא קדוש ואין בלתו . התואר קדוש , ביחס לאדם , בא לציין בן עלייה , צדיק , נעלה , בעל מידות ואיש מעשים טובים . הדברים אמורים גם ביחס למושג "מקום קדוש , " במשמעות של נעלה , מיוחד , שאין לנהוג בו קלות ראש וחולין . מסורת העלייה לרגל לקברי קדמונים במקומות הקדושים היא עתיקת יומין . המדרש מספר , כי כבר כלב בן יפונה פרש בזמנו מעדת המרגלים , כדי ללכת למערת המכפלה ולהשתטח על קברי האבות , כנאמר : "ויבוא עד חברון . " עם חורבן הבית השני הקיץ כמעט הקץ על הביקורים במקומות הקדושים . היעדר עולי הרגל הביא להשתכחות מסורות ואתרים . י חידוש היי...  To the book