חרטה על חטא ועזיבתו . אדם שחטא — עליו לחזור בתשובה , שנאמר : "ושבת עד ה י אלוהיך ושמעת בקולו , ככל אשר אנוכי מצוך היום " ( דברים ל , ב . ( יסודותיה של התשובה הם עזיבת החטא , חרטה וקבלה שלא לחטוא עוד . ועיקרה של תשובה הוא הווידוי , ויש סבורים שרק הוא מצוה מן התורה : " איש או אישה כי יעשו מכל חטאות האדם ... והתודו את חטאתם אשר עשו " ( במדבר ה , ו-ז . ( אדם פונה אל ה י וחוזר לפניו על יסודות תשובתו , מצהיר שעזב את החטא , מתחרט על מה שעשה ומקבל על עצמו שלא לשוב ולחטוא . המבחן לתשובת אמת הוא כשמזדמנים אותם התנאים ואין האדם עובר שנית את אותה העבירה . האומר אחטא ואשוב , כלומר , קודם אחטא ואחר כך אחזור בתשובה אם בהבאת קורבן או בהכרזה , אין מספיקים בידו לעשות תשובה . גם החובל בחבירו והמזיק ממונו , אף על פי ששילם לו את חיזקו , אינו מתכפר עד שיתוודה ויקבל על עצמו שלא ישוב ויעשה זאת לעולם . עיצומו של יום הכיפורים מכפר לכל המאמינים בכפרתו . אולם יש עבירות שמתכפרות מיד ויש עבירות שמתכפרות לאחר זמן . עבר עבירה שחייב עליח מיתת בית דין ועשה תשובה , לא די לו בתשובה ויום הכיפורים . יסורים הבאים עליו גו...
To the book