|
|
"קורבן ציבור לעולה , שני כבשים שהיו מקריבים בבית המקדש מדי יום ביומו — אחד בשחרית ואחד בין הערביים . של שחרית היה קורבן על עבירות שנעשו בלילה ושל ערבית על עבירות שנעשו ביום . ולא היה אדם לן בירושלים ובידו עוון ( שיר השירים רבה א , ו תמיד של שחר היו מקריבים משאורו פני המזרח , ותמיד של בין ערביים — משהאריך הצל , ויראה לכל שהאריך , והוא חצי שעה אחר חצות היום . פרשת התמיד באה בספר במדבר ( כח , ג-ח . _( " כשתיקנו חכמים את התפילות תיקנו את זמנן " כנגד זמני תמידין ... תפילה שהיא כנגד זמן תמיד של שחר היא תפילת השחר , והתפילה שכנגד זמן תמיד של בין הערביים היא תפילת מנחה . וכן התקינו שיהא אדם מתפלל תפילה אחת בלילה ( ערבית , ( שהרי אברי תמיד של בין הערביים מתעכלים והולכים כל הלילה " ( רמב"ם הלכות תפילה , א , ה-ו . (
To the book |
|
|