תהית המתים

האחרון בשלושה עשר יסודי הדת שניסח הרמב"ם ועל פיו נוסח בקצת סידורי התפילה : "אני מאמין באמונה שלמה שתהיה תחיית המתים בעת שתעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים . " במקרא מתוארים מקרים שמתים קמו לתחייה — "אליהו החיה את בנה של האישה מצרפת "ואלישע את בנה של השונמית . ברם אלה מעשי ניסים שאין להביא מהם ראיה על הכלל . לפי המקובל והמסור באומה עתיד הקב " ה להחיות את גופי הצדיקים ולהחזיר בהם את נשמותיהם . רמזים לאמונה זו כבר מצויים במקרא : "ה י ממית ומחיה , מוריד שאול ויעל" אמרה חנה בתפילתה ( שמואל א ב , ו . ( "יחיו מתיך ננלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות _טלך וארץ רפאים תפיל" ( ישעיהו כו , יט . _( ובדניאל נאמר ( יב , פסוקים ב ויג : ( "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו , אלה לחיי עולם ואלה לחרפות _ולדראון עולם ... ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגורלך לקץ הימין . " לפי אמונה זו יחיו המתים הצדיקים בלבד , ולא הרשעים . הצדוקים לא האמינו בתחיית המתים , ואמונה זו היתה אחד מן הדברים העקרוניים שעליהם נחלקו הפרושים והצדוקים . המשנה ( סנהדרין י , א ) מונה בין אותם שאין להם חלק לעולם הבא...  To the book