(ר(' שמואל ה^גיד

. 1050-933 משורר ושר צבא , תלמיד חכם ומדינאי ומנהיג יהודי ספרד המוסלמית . נולד בקורדובה . היה בקי בלשון העברית ודיקדוקה , וידע על בוריה ערבית ושירתה . אף היה בקי במדעים כלליים . משפלשו הברברים לקורדובה והקהילה חרבה , עבר עם משפחתו למאלגה . עבד בשירות הממשלתי ומונה לוזיר של חבוס מלך גראנדה ובנו . בשנת 1027 מונה "נגיד , כלומר "ראש " היהודים . כשלושים שנה ניהל את מדיניות החוץ והפנים של מלכות גרנאדה ופיקד על צבאה במלחמותיה עם המדינות השכנות . הצלחתו של הנגיד ועובדת היותו יהודי עוררה קנאה מצד ההמון וגס מצד שאר השרים . הם סיבכוהו במריבות וחתרו נגדו גם בדברי מלשינות . אך הוא בחכמתו יצא בשלום , אם כי לא ידע שלווה . בנו , יהוסף , שהיה לנגיד אחריו , ואף הוא ידוע כמשורר , הוצא להורג בידי אויביו . שירתו של הנגיד פותחת תקופה חדשה בתולדות השירה העברית בספרד . הוא ראה עצמו לוחם ומשורר , כדוד המלך בשעתו . החשובות ביצירותיו הפיוטיות הן שלושת הקבצים "בן תהילים " — פרקי שירה בנוסח מיזמורי ספר "תהילים ; "בן משלי " — פתגמים ואמרי חכמה ומוסר במתכונת "משלי שלמה ; ו"בן קהלת " — דברי הגות על דרכי החיים בעקבות ...  To the book