שמואל

מן "הנביאים הראשונים . אחרון השופטים . לפי הסיפור המקראי הוקדש מבטן לעבודת האל , _על פי נדר שנדרה חנה אמו , שהיתה עקרה והתפללה לזרע . גדל במקדש שילה תחת השגחתו של עלי הכוהן . אחרי מותו של עלי נחשב שמואל למנהיגו הרוחני של העם המשועבד "לפלישתים . הוא הנהיג את ישראל לאחר המפלה הגדולה שנחל העס מיד פלישתים וביצר מחדש את רוחו . מרכז פעולתו היה בהרי אפרים ומושבו הקבוע היה ברמה . המזבח שבנה שם חיה תחליף ארעי למקדש שילה . שמואל קיים שלום עם השכנים האמוריים , וליכד בעוז את העם למלחמה באויבים תוקפניים כגון הפלישתים או שוסי המדבר העמלקים — מדיניות שברוחה פעל אחר כך דוד המלך . עשה יותר מכל שופט אחר למען ליכודם של שבטי ישראל והכשיר בכך את הקרקע למלוכה . בעל כרחו נאלץ שמואל להסכים למלוכה לפי דרישת העם . הוא משח את "שאול למלך , פרש ממנהיגות העם בעניינים מדיניים וצבאיים ונשאר מנהיג רוחני לעם ולמלכו , כנביא המשמיע את דבר ה י ומשגיח על מילוי רצונו . עימותו עם שאול היה לראשונה כששאול נטל לעצמו ללא רשות תפקיד פולחני שהיה שמור לשמואל . ברם , כששאול לא מילא במלואה את מצוות החרם במלחמת • עמלק , שוב לא ראה בו...  To the book