|
|
• בהלכה , אדם המקבל הרשאה להיות בא כוחו של חברו לעשות דבר בעבורו . מצד הדין "שלוחו של אדם כמותו . " לומדים זאת מן הכתוב "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל" ( שמות יב , ו . ( וכי כל הקהל שוחטיף והלא אינו שוחט אלא אחד ! אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו . אין שליח לדבר עבירה , שאם טען שעשה בשליחות שולחו , משיבים לו : דברי הרב — הקדוש ברוך הוא — ודברי התלמיד , דברי מי שומעיו , ? עושה אדם שליח איש או אישה ואפילו עבר ושפחה , אבל חרש , שוטה וקטן , שאינם בני דעת , אינם נעשים שליחים ואינם עושים שליח . שליח שקיבל עליו שליחות ולא מילא אותה — פטור , לפי שהוא ב"שב ואל תעשה . " אין לו לשולח עליו אלא תרעומת , ואפילו היה לו נזק בדבר שלא קיים זה שליחותו הדבר נחשב כ " גרמא בנזיקין " שפטור מדיני אדם . " האיש מקדש אשה בו ובשלוחו , והאשה מתקדשת בה ובשלוחה " ( קידושין פרק ב משנה א . ( לאמור , אדם יכול _ליתן בידי חברו כסף או טבעת , ולבקשו שיקדש את האישה בשבילו . אס היא מקבלת את הכסף או הטבעת הרי היא אישתו . הוא הדין בקבלת גט . בית הדין ממנה שליח לבצע את פסק דינו או לזמן מאן דהוא אליו . חכמים ייפו כוחו להיות נאמן כשני ...
To the book |
|
|