בקשירת יי הים ~ י

השירה שאמרו משה ובני ישראל לאחר שים סוף נבקע לפניהם ( שמות טו , א-יח . ( נוהגים לאומרה בכל יום בסוף פסוקי דזימרא , לפני "' ישתבח , " כדי לקיים מצוות הזכירה של יציאת מצרים , שנאמר : "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך " ( דברים טז , ג . ( לפנים נהגו , ככל הנראה , לאומרה אחרי "ישתבח , " שכן בתפילת שבת בסוף "" נשמת " חותמים "על כל דברי שירות ותשבחות דוד בן ישי , עבדך משיחך , " ושירת הים אינה מהם . בבבל לא קראו שירת הים בבית הכנסת והסתפקו באמירת פסוק "מי כמוך " שהוא תמציתה . בזמן הגאונים החלו לאומרה בשבתות ובמועדים כדרך שנהגו בבית המקדש . לאחר זמן החלו לאומרה בכל יום . באשכנז היו אומרים שירת הים מידי יום ביומו להוציא את תשעה באב . את שירת הים כותבים בספר התורה אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח , כלומר שורה ארוכה ( לבנה ) על גבי שורה קצרה בת תיבה אחת ( אריח . (  To the book