שבטי ישראל

מוצאם של שנים עשר שבטי ישראל משנים עשר בניו של "יעקב , שילדו לו לאה ורחל , בלהה וזלפה . לאה ילדה שישה בנים , וכל אחת מן הנשים האחרות ילדה שני בנים . כל הבנים , להוציא את בנימין בן רחל שנולד בארץ ישראל , נולדו לו בארם נחרים . מנשה ואפרים , שני בני יוסף , נהיו שבטים לעצמם על פי ברכת יעקב . עם זאת , לצורך חלוקת הארץ , נשארו שנים עשר שבטים , לפי ששבט לוי לא וזיתה לו נחלה . במקרא יש תיאור מפורט של נחלות י " ב השבטים של עם ישראל , לבד משבט לוי שהיה מפוזר , על פי עדותו , על פני כל הארץ . ראשי השבטים היו אז הגורם העיקרי בחיים המדיניים של ישראל , אולם הקשרים ביניהם היו ככל הנראה רופפים למדי , וכל שבט ניהל מדיניות שבטית משלו . הביטוי הבולט ביותר לקשר בין השבטים היה המרכז הפולחני המשותף בשילה . השבטים לא היו די מלוכדים אפילו ליציאה משותפת למלחמה באויבים . על פי רוב נלחמו כל שבט או כל קבוצה שבטית בנפרד . לעיתים אף פרצו מלחמות בין שבטי ישראל לבין עצמם , כמו למשל בימי יפתח או לאחר מעשה "פילגש בגבעה " ( שופטים יט-כא , ( כשכל השבטים נקהלו להילחם בבנימין והשמידוהו כמעט כליל . עם יסוד המלוכה ניטשטשו בה...  To the book