(ה)ראשון לציון

במקורו — תואר כבוד לרב הראשי של יהודי ירושלים . הראשון שזכה לתואר הזה היה ר י משה בן יונתן גלאנטי , הרב המג " ן , ( 1689-1620 ) שהיה ראש רבני ירושלים בדורו . עד לשנת 1840 חלה סמכותו של הרב הראשי לקושטא על כל חלקי האימפריה העות י מאנית , ובכלל זה ארץ ישראל . משחיתה ירושלים לעיר מחוז באימפריה ( מ , ( 1842 החל משמש * " חכם באשי " כרב ראשי ליהודי ירושלים , "ראשון לציון , " וכנציג הרשמי של יהודי ארץ ישראל , ומעמדו היה כשל האפטריארכים הנוצרים . "חכם באשי " ראשון ליהודי ירושלים היה הרב אברהם חיים גאגין . ( 1848-1787 ) עד 1920 היו שלושה עשר רבנים בעלי תואר "ראשון לציון , " ששימשו כרבנים ראשיים יחידים . ב 1921 הוקמה "הרבנות הראשית ליהודי ארץ ישראל תבחרו שני רבנים ראשיים לכל הארץ : האחד ספרדי , "ראשון לציון , " וחברו אשכנזי . מאז משמשים שני רבנים ראשיים לישראל , זה בצד זה .  To the book