|
|
הקריאה "בתורה "ובנביאים בישראל קדומה ביותר . כיום קוראים בתורה בבית הכנסת ארבע פעמים בכל שבוע ושבוע , בשבת — "בשחרית "ובמנחה , ובימים שני וחמישי — בשחרית . על כך נוספות הקריאות לשחרית בחגים ובחול המועד , בראש חודש , בימי תענית בשחרית ובמנחה , בחנוכה ובפורים . בשבת ובחג , בתשעה באב ובמנחה של כל התעניות גם מפטירים בנביא . התורה נחלקת לחמישים וארבע פרשיות הנקראות על הסדר אחת אחת בשחרית של שבת . אך לפי שלא בכל שנה ישמיספר כזה של שבתות , ויש שחלים בשבתות חגים והקריאה הסדירה נדחית , יש שמחברים בשבת אחת שתי פררשות . את הפרשה האחרונה קוראים "בשמחת תורה . שבת שאחרי שמחת תורה מכונה "" שבת בראשית , " שפותחים בה בקריאתו של ספר בראשית . בשבת בתפילת מנחה ובימים שני וחמישי שאחריה קוראים את פסוקיה הראשונים של הפרשה שתיקרא בשבת הבאה . ליום טוב , לחול המועד ולתעניות נקבעו קריאות מסויימות מעניינו של היום , והולמות את משמעותו . חל יום צום או חול המועד להיות בשני וחמישי , קוראים את קריאתו של אותו היום ולא מפרשת השבוע . החגים וחול המועד דוחים אפילו את פרשתה של השבת . רק בראש חודש ובחנוכה החלים בשבת קוראים ...
To the book |
|
|