קוק, הלב א?רהם יצחק

. 1935-1865 מגדולי התורה ואנשי הרוח בישראל בדורות האחרונים . הרב הראשי לארץ ישראל משנת 1921 ועד לפטירתו . נולד בגראייבה שבלטביה . לאחר שנות לימוד בישיבה נתמנה בשנת 1888 לרב בזיימל ובשנת 1895 לרב בבויסק שבלטביה . בשנת 1904 נקרא לכהן כרבה של יפו . הוא עלה ארצה באותה שנה והיה למעשה רבו של כלל היישוב החדש . לפני מלחמת העולם הראשונה יצא לאירופה להשתתף בכנסייה הגדולה של "אגודת ישראל . הוא נאלץ להישאר באירופה עד אחר המלחמה . תחילה ישב בשווייץ ולאחר מכן שימש רב של קהילת מחזיקי הדת בלונדון . בשנת 1919 נבחר להיות רבה של ירושלים ובשנת , 1921 עם ייסוד "הרבנות הראשית , היה לרב הראשי לארץ ישראל . הרב קוק היה חדור ביטחון בקדושתו של עם ישראל ותורתו שהיא " מקור כל החידוש אשר בא ואשר יבוא לטובה על האנושות הנלאה . " כן האמין שעתיד עם ישראל להדריך את העולם כולו . לדידו תביא תחיית ישראל להתעלות רוחנית ולביטול מחלוקות ופירודים ולשיבה לתרבות המקורית הדתית של העם . הוא סבר כי קדושת עם ישראל וקדושת ארץ ישראל אינן בטלות לעולם , חרף כל הירידות והקילקולים , וכי תנועת שיבת ציון המתחדשת היא "אתחלתא דגאולה" המבשרת...  To the book