קגרות צדיקים וקדרים

הקברים נחשבו למקום שחייבים לנהוג בו כבוד . לימים ראו בהם מקומות קדושים . ומפקידת קברי אבות הגיעו לפקידת קבריהם של חכמים וצדיקים , והיו נוהגים להשתטח עליהם ולהתפלל אצלם . האגדה כבר מספרת על כלב בן יפונה שפרש מעדת המרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות האומה בחברון וביקש רחמים על עצמו , שלא יכשל בחטא המרגלים ( ראה פירוש רש " י לתורה , במדבר יג , כב . ( עם זאת הזהירו חכמי ההלכה שלא לפנות בתפילה אל המתים עצמם : ... " אל ישים מגמתו נגד המתים , אך יבקש מהשם יתברך שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר " ... ( משנה ברורה , סימן תקפ " א , ס " ק כז . ( בימי הביניים הפכו קברים לאתרי עלייה לרגל להמונים , שהיו פוקדים אותם לעיתים מזומנות ומתפללים לידם . בארץ ישראל מרובים הקברים של חכמים וקדושים , שהיו נוהגים לפקוד אותם בימים קבועים : קבר "שמעון הצדיק בירושלים — בל"ג בעומר ובאיסרו חג של שבועות ; קבר רבי "שמעון כר יוחאי — בל"ג בעומר ועוד . האר " י הקדוש היה אומר שבצפת נקברו כפל כפליים כיוצאי מצרים צדיקים , קדושים וגאוני עולם . הוא אף זיהה מקומות שונים כמקומות קבורתם של תנאים וחכמים . ומאז רבתה יותר ההשתטח...  To the book