|
|
התשיעי "בתרי עשר הספרים . בספר שלושה פרקים מנבואות צפניה בן כושי . ככל הנראה היה צפניה מצאצאי חזקיהו מלך יהודה . הוא ניבא בימי יאשיהו לפני שיאשיהו תיקן את תיקוניו הדתיים והחברתיים , ונבואתו של צפניה חיזקה את ידיו לתקן את התיקונים הללו . צפניה הנביא היטיב להכיר את נימוסי החצר ואת מנהגי בית המלך ולא נרתע מלהוכיח את השרים ואת השופטים , שראה אותם כאשמים העיקריים לירידה הדתית והמוסרית בעם . ניבא כי "קרוב יום ה — "' יום המשפט והעונש האלוהי שהעם ייענש בגלל • העבודה הזרה והשחיתות שפשטו בקרבו . הוא אף ניבא על העמיס השכנים שהעזו ברוב גאוותם לזלזל ב " עם ה י צבאות ולפגוע בו . ניבא שכשוך סערת הזעם יטה אלוהים חסד " לשארית ישראל , " שיהיו אמנם "עם עני ודל , " אך נאמן לתורת ה י : "והשארתי בקרבך עם עני ודל , וחסו בשם ה י . שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית , כי המה ירעו ורבצו ואין מחריד " ( ג , יב-יג . (
To the book |
|
|