פולקלור יהוךי

ראשית חקר הפולקלור היהודי עם הקמת "החברה לפולקלור יהודי" בשנת . 1898 שלמה אנסקי ( ראפופורט , ( 1920-1863 המשיך את פעולתם של קצת מקודמיו , ופתח בחקירה שיטתית של פולקלור יהודי מזרח אירופה , והיה גם מראשוני הנעזרים בו לשם יצירה ספרותית במחזהו "" הדיבוק . " בחקר הפולקלור של היהדות הספרדית עסקו גם מלומדים נוצריים מספרד , משום חשיבותו לחקר ההיסטוריה התרבותית של ארצם . ב 1942 נוסדה בארץ ישראל החברה לפולקלור יהודי בארץ ובתפוצות — "ידע עם . " ב 1965 נוסד ליד המכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית בירושלים הארכיון לפולקלור , ואחר כך הוקם המרכז לחקר הפולקלור . מוזיאון ישראל אוסף ומרכז מוצגי פולקלור בתחום התרבות החומרית . הפולקלור הגיע בקרב היהדות להתפתחות מסועפת ורבת פנים בכל העדות . רב גוניותו היא תוצאה של פיזורם הרב של היהודים בארצות שונות והיותם נתונים להשפעת תנאים ומסיבות שונים ומגוונים . אצל יהודי מזרח אירופה בולט , למשל , השימוש בבדיחה ובאימרה כנשק מגן מפני תלאות החיים וכדרך לביקורת עצמית . השפיעה על התפתחות זו גם "החסידות , שכן שמחת החיים היא אחת מיסודותיה . בעיקר התפרסמו בשטח זה בחוג...  To the book