|
|
הצורה העיקרית של מקומות היישוב היהודיים במזרח אירופה עד מלחמת העולם השנייה . העיירה היתה מיושבת ברובה יהודים — סוחרים , חנוונים ובעלי מלאכה . היא שימשה מרכז לכפרי הסביבה וחוליה מקשרת ביניהם ובין העיר . בגלל המרחק , ובגלל היעדר אמצעי תחבורה , לא נסעו הכפריים לעיר אלא לעיירה , ואף זאת רק פעם או פעמיים בשבוע , בימי השוק . בעיירה מכרו את תוצרתם , קנו את המצרכים הדרושים להם ותיקנו את כלי אומנותם . בעיירות התגבש הווי יהודי מקורי ועשיר . הוא הונצח הרבה בספרות העברית החדשה ובספרות האידית . ירידת העיירה התחילה במחצית השנייה של המאה הי " ט , עם הקלת התחבורה הישירה בין הכפרים לעיר ועם סלילת מסילות ברזל שלרוב פסחו על העיירות . נוסף על כך התרבו גם סוחרים ובעלי מלאכה בקרב הכפריים עצמם וגברה נדידת היהודים מן העיירות לערים או אל מעבר לים . "השואה שהכחידה את יהדות אירופה כולה שמה קץ אף לעיירה היהודית .
To the book |
|
|