עבדות

התורה מכירה בשלושה סוגי עבדים : עבד עברי , אמה עברייה ועבד כנעני . איש ישראל נמכר לעבדות מחמת עוניו , או שבית דין מוכר אותו כדי לשלם את גניבתו . התורה הגנה על העבד העברי : שלא כעבד המשועבד שיעבוד מוחלט למשך כל החיים , העבד העברי הוא בעל זכויות הדומות לזכויותיו של השכיר : "וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך , לא תעבוד בו עבודת עבד . כשכיר כתושב יהיה עמך " ... ( ויקרא כה , לט—מ . ( המוכר את עצמו משתעבד לזמן קצוב , לפי שנות עבודה . מכרו בית דין — יוצא לאחר שש שנות עבדות ( שמות כא , ב . ( בין כך ובין כך הכל יוצאים לחירות בשנת "היובל ( ויקרא כה , ח—י . ( מי שבית דין מכרו אף זוכה בצאתו לחופשי למענק ( דברים _טו , טו—טז . ( יש לנהוג כבוד בעבד עברי . אין למכור אותו בשוק העבדים אלא בצינעה , ואסור לרדות בו בפרך . התורה ציוותה שלא להסגיר עבד בורח אל אדוניו , בניגוד לאומות העולם שהטילו עונש מוות על מי שאוסף אל ביתו עבד בורח , ואף העניקו פרס למי שמחזירו לאדוניו . "חז"ל דרשו לנהוג אחווה בעבד עברי ולתת לו תנאי מחיה שווים לאדוניו , עד שאמרו : "כל הקונה עבד עברי , כקונה אדון לעצמו" ( קידושין כב ע " א . ( אמה עב...  To the book