|
|
כינויים של ספרים עתיקים , קרובים ברוחם ובזמנם לספרי המקרא , אלא שחכמים לא כללו אותם בתוך קובץ ספרי הקודש . ספרים אלה מחולקים לשתי חטיבות שונות : ספרים גנוזים וספרים חיצוניים . הגנוזים הם אותם ספרים שחכמינו דנו אותם לגניזה כדי שלא יקראו בהם , אך החשיבו אותם והעריכו את מחבריהם . חיצוניים הם ספרים שפסלו אותם לחלוטין ואף גינו את מחבריהם . התלמוד מכנה "ספרים חיצונים " גם ספרי מינים , שיש להימנע מקריאתם ( סנהדרין צ ע " א ; ק ע " ב . ( מרבית הספרים החיצוניים נתחברו בימי בית שני ומיעוטם בתקופה שמחורבן הבית 70 ) לסה " נ _) ועד למרד בר כוכבא . ( 135-132 ) מהם שנכתבו בארץ ישראל בעברית ובארמית , ומהם שנתחברו בתפוצות ביוונית . חלקם אלמוניים וחלקם מיוחסים לאישים ידועים ובמיוחד מן התנ " ך . רק ספר אחד — "משלי בן סירא " — נושא את שמו של מחברו האמיתי 250 ) בקירוב לפני סה " נ . ( זהו גס הספר היחיד שרובו נשתמר גם בנוסח העברי המקורי . החיבור "איגרת אריסטיאס " מיוחס למחבר יווני מדומה , ונושאו הוא תרגום התורה ליוונית . ואלה החשובים שבספרים החיצוניים : ספרי המכבים ( א י ובי , ( שרק בזכותם אנו יודעים את...
To the book |
|
|