אחד " הספרים החיצוניים . " תיאור אגדי של קורות העם מאז בריאת העולם _ןעד יציאת מצרים . נתחבר בימי החשמונאים ונשתמר בצורה השלימה ביותר כחבשית . קטעים ממנו שרדו גם ביוונית , בסורית ( ארמית נוצרית ) ובלאטינית . קטעים מן המקור העברי נמצאו בין מגילות מדבר יהודה . הספר , לפי הנאמר בו , נרשם בידי משה בהר סיני , מפי מלאך הפנים , שקרא אותו מלוחות השמים . הספר חשוב למחקר ההיסטורי , בהיותו דוגמה קדומה של " מדרש " המפרש ומשלים את דברי התורה . הוא קובע דינים • והלכות שאינם בתורה , בעיקר בענייני שבת ומועדים ובתיקון לוח שנה שמשי . מצויות בו התחלות של סיפורים הידועים לנו ממדרשים מאוחרים יותר וסיפורים שנשתכחו במשך הזמן ושוב לא הוזכרו במקום אחר . חשיבותו היא גם בכך שהוא זורה אור רב על עולמם הרוחני של בני התקופה החשמונאית . שמו ניתן לו על שום שהוא נוהג לחלק את ההיסטוריה למחזורים בני חמישים שנה — יובלות . הוא מכונה גם "בראשית זוטא , " " צוואת משה , " "גילוי משה , " ונזכר בספר "ברית דמשק " בשם "ספר מחלוקת חעתים ליובליהם ו ( ל ) שבועותיהם . "
To the book