(ךב) קעךיה גאץ

. 942-882 גדול חכמי התורה בתקופת הגאונים , אבי הספרות הרבנית , הוגה , בלשן , פייטן . נולד ב 9 יום שבמצרים . מטעם בלתי ידוע גורש ממצרים , הלך לארץ ישראל והגיע לבגדאד . רס " ג היה ראש הלוחמים בקראים , התפלמס עימהם בחריפות וכתב נגדם חיבורים . נטל חלק בוויכוח עם ר' אהרון בן מאיר , גאון ישיבת ירושלים , בדבר הלוח העברי . שימש בישיבת _ פומבדיתא ( 928-922 ) וכגאון ישיבת _ סורא , שעשאה למרכז התורה החשוב בבבל . רס " ג — כך נאמר עליו — "אינו מתיירא מאדם בעולם ואינו מסביר פנים לשום אדם בעולם מפני רב חכמתו ... ויראת חטאו " ( סדר החכמים וקורות הימים . ( הוא בא בריב עם ראש הגולה והושעה מן הגאונות . ( 937-931 ) באותן שנים חיבר את ספריו . שב לגאונות ב . 937 רס " ג היה הראשון בין חכמי ישראל בימי הביניים ( בבבל ) שעסק בענייני היהדות בצורה מדעית שיטתית . גישתו זו היתה פרי ההשפעה הגוברת של המדע הבינלאומי מאותה עת — בשפה הערבית — על החכמים היהודים . תירגם את _ התנ " _ך לערבית — "תפסיר " — בתוספת פירוש — "שרח " — המקובל עד היום בעדת תימן . פתח בחקר הלשון העברית ועסק בבעיות • ההלכה . היה גם החכם היהודי הר...  To the book