נג'רה, ר' ישראל

. 1 _?) 1625- (!) 1555 משורר מחוג "המקובלים בצפת במאה הט " ז ומגדולי משוררי ישראל לאחר גירוש ספרד . אביו שימש רב בדמשק , ובה ככל הנראה נולד ר י ישראל . רבני עירו , אף שהודו בכישרונו , ביקרו את הליכותיו ואת דרכו לחקות משוררי לעז בשירה _ובלחן . הוא נטש את דמשק והלך לצפת . ( 1587 ) משם עבר לעזה , ושימש בה רב ופוסק עד מותו . בנעוריו כתב שירי חול ושירי ידידות , אבל עיקר חילו נתן לשירת הקודש . שיריו מצטיינים ברגש חם ובעוז ביטוי . רבים מהם נתחברו "בפיוטי תפילה לשבתות ולמועדים . מפעמות בהם הציפייה והתקווה לגאולה מהירה . כדרך המקובלים הירבה נג י ארה להשתמש במונחים שאובים מלשון האהבה , ובייחוד בדברו על יחסים בין כנסת ישראל לאלוהים . האמין כי באמצעות שירתו תפילתו הוא מחיש את "הגאולה , וראה בכך את תפקידו . פיוטיו זכו לתפוצה רבה בארצות המזרח . הזמר שלו לשבת "יה ריבון עלם " נתקבל גם בעדות אשכנז בכל פזוריהן . מפורסמת ה " כתובה לחג השבועות" שחיבר , המתארת בדרך של פארודיה את ה " תנאים " בין כנסת ישראל לאלוהים . נאמרת בקרב הרבה מן הקהילות של עדות המזרח . היה משורר פורה , ועדיין לא נדפסו כל שיריו , המצוי...  To the book