מגיד

( א ) דרשן , מטיף ומוכיח בקהילות ישראל . בקצת קהילות היה המגיד חלק מן המימסד של הקהילה , נקרא "מגיד מישרים " ( מ " מ _) או סתם מגיד . הוא היה דורש בשבתות ובימים טובים , באירועים של שמחה או של יגון . יותר מזה , היו מגידים שהיו מכתתים את רגליהם מקהילה לקהילה ודורשים בשבתות או בימות החול בין "מנחה "למעריב תמורת תשלום . המגיד היה מושך את הלב בדבריו . יש שהיה מעודד ציבור במצוקתו ויש שהיה מוכיח לגבי פגמים דתיים וחברתיים בקהילה . בעוד שהרב היה כפוף "להלכה , קבע המגיד נורמות מוסריות , לעתים גם מחוץ לשורת הדין . היו מגידים שהיו מעודדים את העם ומרימים את רוחו , והיו שהיו מטילים פחדים בציורי הגיהינום והעונש והסבל הצפויים לחוטאים . יש שידעו להמתיק דבריהם בסיפורי מעשיות ומשלים ובסיפורי צדיקים . הנודע שבמגידיס הוא המגיד מדוכנה , ר י יעקב קראנץ ( נפטר ב . ( 1804 משליו היו נודעים לשם . הוא חיבר כמה ספרים , ועד עצם ימינו נזקקים להם . "בחסידות נודע המגיד ר' "דב בר ממזריטש , יורשו של "הבעל שם טוב . המגידות העממית פרחה בעיירות פולין ואוקראינה . בפי העם כונה המגיד " פאחוטני מגיד " — הולך רגל . עם תקופת "ה...  To the book